אברהם כץ עוז
כץ עוז אוהב לצייר תמונות ממרחק בעיקר נוף, ומאוד אוהב לצייר את יפו, אצלו הירוק כל כך הרבה ירוק עד שזה מגיע לתחרות עם הטבע בצבעים, "אני מצייר עם כל מה שאמא השאירה לי " הוא אומר, "עם אותם הכלים של אמא שהשאירה אחריה: המכחולים, הצבעים, לא למדתי לצייר אף פעם, אני מצייר עם ההיגיון שלה של אמא שהייתה אומרת: הצייר הוא המצלימה, העדשה וסרט הצילום יחדיו, הציור הוא מה שמוגש לנו אחרי שהצייר ראה , גיבש ועיבד ושם במסגרת עבורנו", כץ עוז מצייר לא בדיוק כמו בטבע, לא את כל הצבעים, אלא צבעים שהוא מכניס למסגרת, מייצר דבר שהוא שבע רצון ממנו, "זה בעצם אימפרסיוניזם, אני שם על הבד את מה שאני מתרשם ממנו, אמנות זה כשאתה יוצר משהו – שאתה יוצר בעצמך, זה כמו בישול, להכין ולהגיש זה כמו ציור כמו תמונה, התחלתי לבשל כשהייתי בכנסת, לילדים ולמשפחה, אמא לא בישלה הייתי צריך ללמוד לבשל, לא זוכר שעשתה אי פעם עוגה… הטעם שלי לאוכל הוא מבית סבא וסבתא והציור מאמא ציונה".