הבית באחוזת בית

בניית בית משפחת טאג'ר באחוזת בית, בשדרות רוטשילד 3

…ואז עלה הרעיון להקים עיר עברית חדשה בחולות על אדמת כרם "ג'יבאלי" ושמואל הצעיר התלהב מהרעיון, כמו שכתוב בפרטיכל הראשון ובסעיף הראשון של המייסדים: "מטרת האגודה היא רכישת רובע חדיש עברי ביפו", הוא נרשם בין הראשונים וכשזכה בהגרלת הצדפים המפורסמת בחלקה שברוטשילד, השתמש בחלק מכסף הנדוניה שקיבל לבנות את ביתו בשדרות רוטשילד מספר 3, זה היה הבנין הראשון בן שתי הקומות שהוקם באחוזת בית ומשפחתו עברה לגור בו בשנת 1912, הקמת אחוזת בית חיממה את לבו והוא היה משתתף פעיל בהקמתה, בועד השכונה, בועדות השונות ובעיקר בבעיות הבניה של המדרכות, הכבישים והגנים, בשנת 1929 פעל בביתו בקומה הראשונה סניף של בית הספר "תחכמוני", אך בשנת 1931 נמכר הבית לבנק גרמני (דר טמפלגזלשפט בע"מ ביפו) ובינואר 1935 נרכש ההבית ע"י בנק אלרן.

עדויות מתיק הבנייה:

על אחד מדפי התכניות הראשונות של הבית מצוין התאריך י'ז תמוז תרע'ב שהוא 2.7.1912. כלומר יש להניח ששמואל טאג'ר החל לבנות את ביתו החל מתאריך זה והלאה בשדרות רוטשילד מספר 3. בתאריך 17.5.26 כותבת הבת הגדולה ציונה תג'ר (בשמו של שמואל) למחלקת הבניין של עירית תל-אביב. – בקשה: "רשיון לצריף העומד בחצר זה 15 שנה והמשמש לחסות בפני השמש והגשם ביום כביסה." , בהחלטה (כנראה מיום 27.8) בהקשר לבקשה הנ"ל נרשם – "אי אפשר", ובהערות כתוב – "בחצר על יד הבניין עומד צריף עץ 2.00×3.00×1.50 בצריף זה אין כלום. ואפשר להרוס אותו היות שאפשר להשתמש במרתף בתור מחסן". בהערה אחרת (כנראה מיום 31.8) מציע ד. בלוך "לתת רשיון לשנה", בסופו של דבר ב 23.12.26 מקבל מר תג'ר שמואל רשיון – "להשאיר צריף עץ בחצר לצרכי מחסן".

לפי התנאים: "1) לרשיון זה יש תוקף עד 23.12.28

2) המרחק בין גבולות המגרש והצריף צריך להיות לא פחות משני מטרים".

במודעה בעיתון דבר מיולי 1927 אנחנו למדים כי "המרכז החקלאי" עבר לדירה חדשה בשדרות רוטשילד 3 (בית תג'ר) בקומה ב' מול דירת הועד הפועל ושלדירה זו עוברים גם המשרד הקבלני ומערכת עיתון "השדה", ב-1928 עוברים לקומה ב' גם משרדי "הוצאת אריאל" ובמקום נמכרים ספרי ההוצאה.

בתאריך 27.6.29 מקבל שמואל תג'ר ממחלקת הבנייה של העירייה רישיון "להוספת 2 בתי- כסא ושינויים באינסטלציה הסניטרית בביתו לפי תכנית שאושרה ביום 16.6.29". הדבר לא ברור, עד שמסתבר ע"פ התכנית (של הקומה הראשונה) שנמצאה בתיק הבניין בגנזך מחלקת ההנדסה של העיריה, ששנה אחת פעל בבית סניף של בית הספר "תחכמוני" כשבתכנית הזו מחולקים החדרים לארבע כתות – א, ב, ג, ד, לחדר מורים, והחדר המרכזי – כאולם מעבר.

ולבסוף בהעתק של מסמך ללא תאריך. מצוין שהמגרש עם הבית נמכרו כנראה ע"י משרד ההוצאה לפועל ל- "בנק דר טמפלגזלשפט בע"מ ביפו" במחיר 1906 לירות, זה אומר שביום זה 26/8/31 הוא התאריך שבו נמכר הבית עקב ירידת שמואל תג'ר מנכסיו. לאישוש סברה זו אפשר להביא מסמך נוסף שנמצא בתיק הבנין שתאריכו 18.3.32 והוא בקשה לשינויים פנימיים. והפעם הפונה הוא "בנק דר טמפלגזלשפט בע"מ ביפו".

עד שנת 1935 פעל במקום הבנק הגרמני, הרמן אלרן הגיע לארץ מבאדן שבגרמניה בשנת 1933 עם עליית הנאציים לשלטון במטרה להקים בנק, יחד עם יעקב יפת שהקים את בנק יפת, ועם זליגמן פויכטוונגר שהקים את בנק פוייכטוונגר, בינואר 1935 נרכש ההבית ע"י בנק אלרן ואכן אנו מוצאים בעיתון "דבר" מיום 21 לחודש מאי 1935 – את ההודעה על "חנוכת בית הבנק אלרן" בשעה 5:00 אחה"צ בשדרות רוטשילד 3, אבל כבר ב-27 למאי מגיש ד"ר יסלזון מזכיר הבנק בקשה פורמלית כי באסיפה הכללית מבקשת ההנהלה להעלות את הון המניות של הבנק מ-10.000 לא"י ל-30.000 לא"י ע"י הוצאת מניות חדשות. המשק הישראלי בתקופה זו שיווע לאשראי להמשך גידולו בארץ הקודש מסיבה זו התפתחו וגדלו הבנקים המשפחתיים שיסדו עולי גרמניה כמו אלרן, בנק יפת ובנק פויכטוונגר. באמצע שנת 1936 החל מיתון כלכלי והקטנת מחזור הכסף בבנקים כי פקדונות רבים הוצאו, נפגע האשראי ובנקים התקשו לפעול, ביוני 1966 נמכר בנק אלרן שהיו לו כבר 16 סניפים, לבנק פוייכטוונגר, אלרן המשיך לפעול עד תחילת 1967 ואז יצא לפירוק ונקנה ע"י בנק לאומי.

ולסיום: מביתו של סבא שמואל חזקיה תג'ר בשד' רוטשילד 3 לא נשאר זכר. הוא נהרס במסגרת בנית הבנין של אפריקה-ישראל שמשתרע על 3 מגרשי בתים של אחוזת בית. ומגרשו של סבא הפך לרחבה שלפני הבנין הגבוה והמודרני שנבנה במקום (שמוליק תגר) .