שני חברים יצאו לדרך…
מאת: שמוליק תגר
זה סיפור על שני חברים במאה התשעה עשר לפני יותר ממאה וחמישים שנה, השניים גדלו ביחד בעיר הגדולה סופיה שבבולגריה, שיחקו בסימטאות הצפופות של הרובע היהודי, הלכו יחדיו לביה"ס היהודי ואז הם פשוט התבגרו והכל השתנה: ישעיה בכר וחזקיה טאג'יר שניהם בנים למשפחות ספרדיות דוברות א'יספניולית הפכו לציונים בנפשם, החלה אצלם הכמיהה לארץ הקודש, לארץ ישראל (…או הקשר בין משפחות טאג'יר – בכר).
חזקיה טאג'יר נולד בסופיה בשנת 1841 לאביו שלמה, עלה ארצה עם אשתו חנה לבית משיח-מורג'ה בשנת 1880 עם ילדיו :בכורה, שלמה, יעקב וניסים והתיישב בירושלים בעיר העתיקה, בשכונת נחלת שבעה בבית רב מידות בן שתי קומות שהייתה בו באר מים פרטית, הבן שמואל הגיע עם אחיו יעקב שנה אחת קודם לכן להכין המקום למשפחה שבדרך. חייבים להודות שהדור שלנו ושל בנינו כלל אינם מכירים אדם יוצא דופן זה, מעולם לא שמענו על המערכות לגמילות חסדים שהקים בירושלים וכי היה היה בין מייסדי בית הכנסת "שערי חסד" של עולי בולגריה בירושלים, חזקיה (מעסקני הישוב הישן בירושלים) התחתן עם חנה לבית משיח מורג'ה מבולגריה העתיקה (שנפטרה בשנת 1911), עסק בחלפנות כספים ובמסחר רהיטים וכלי בית, , בספרות המתארת את ירושלים בימים עברו – סיפרו על הסוחר חזקיה טאג'יר שדווקא העלייה לתורה במקום קדוש זה הביאה לו הצלחה במסחרו, הוא היה אחד היזמים והתורמים בהקמתו של בית החולים "משגב לדך" בעיר העתיקה בירושלים. נבחר מספר פעמים לועד הספרדים והחכמים בעיר הבירה (בשנים: 1892 , 1897, 1903), נפטר ונקבר בירושלים בשנת 1916.
ישעיהו שמואל בכר: נולד בסופיה בשנת 1844 לאביו החכם ר' שמואל בכר משה ולאמו בייה, אשתו הראשונה הייתה ריינה לבית ירוחם אחרי מותה נשא את רחל לבית בן אדו, בשנת 1877 עבר מסופיה לסלוניקי (שהה שם שנתיים), עלה ארצה לירושלים בשנת 1879 עם אשתו, אחריו עלו הוריו. על ישעיה שמענו סיפורים רבות מהורינו: הדודים שלנו קראו לו "סבא ישעיצ'י" שהיה גר ב"חצר" (מספר בתים ודירות הבנויים סביב חצר) משלו והיה נוהג לשבת בבית הכנסת הפרטי שהקים לעצמו בביתו בקומה שניה המשקיף אל הכותל המערבי, הדודים סיפרו כי היה זה נוהג לנשק את ידיו בעת הביקור בביתו ואז היה מכניס היד לכיסו ושולה משם סוכריות, שקדים מסוכרים ותופינים. את ה"חצר" קנה ישעיצ'י מהממשלה התורכית בשנת 1881 לאחר שנכשל הניסיון להגרלת גיוס כספים להקים במקום את "ישיבת עץ חיים", נפטר ונקבר בירושלים בשנת 1927.
מאחר שחזקיה הכיר את ישעיה עוד מסופיה והשניים היו חברים קרובים, הם חיתנו את ילדיהם שמואל בנו של חזקיה עם סולטנה (מלכה) בתו של ישעיה בשנת 1890 (תר"ן) בירושלים והזוג עבר לגור ביפו. שני החברים שימשו ביחד בוועד הספרדים והחכמים בירושלים משנת 1892 ועד 1903.הם עזרו בתרומות רבות להקמת בית החולים "משגב לדך" וישעיה היה גם חבר בהנהלה, הם הקימו יחדיו בית חרושת לעיבוד טבק תורכי בירושלים אבל חזקיה עזב במהרה ואחריו חברו ישעיה . שניהם נמנו ברשימה המיוחסת של 170 היהודים ה"חכמים והמיוחסים" והשניים נבחרו בשנת 1898 ל- "מג'לש הבלאדיה" (מועצת העיר ירושלים), ישעיהו בכר היה גם אחד התורמים לייסוד המושבה הר טוב ואחד מחמשת ה"קושנים" לרכישת הקרקע נקנה על ידו.
בירושלים הקימו שני החברים את משפחותיהם שהתרחבו שגשגו והיו שם לכל דבר בעיר הקודש, ילדיהם נטלו חלק בהקמת התשתית לבניית מדינת ישראל ונכדיהם היו רובם ככולם ממקימי המדינה בשנת 1948.
בית חזקיה טאג'יר
או האחים והאחיות של סבא שמואל
מאת:שמוליק תגר
מעט מאוד מבני משפחתנו מכירים או בכלל זוכרים את בני המשפחה הקרובים לסבנו שמואל טאג'יר, מסתבר שגם לו היו 5 אחים ואחיות, גם הם גדלו בארץ והקימו משפחות עתירות נכדים ונינים ושמם מונצח במקומות רבים, בחרתי לציין אותם ולהציב תמונותיהם כאן כדי שזכרם יהיה עמנו תמיד. אבל קודם נציג את אב המשפחה חזקיהו טאג'יר שנולד בעיר סופיה בשנת 1841 לאביו שלמה ושהיה חלק ממשפחה ספרדית גדולה: דודיו שבתאי, יצחק, יעקב, ושמואל (שהיה גם אביו של הרב הראשי לבולגריה מאוחר יותר: מושונצ'י טאג'יר) ובניהם ובנותיהם הרבים, אחיו משה ומשפחתו ועוד. חזקיהו (מעסקני הישוב הישן בירושלים) התחתן עם חנה לבית משיח מורג'ה מבולגריה (נפטרה 1911), עלה לארץ בשנת 1880 בעקבות בניו שמואל ויעקב. התיישב בירושלים בעיר העתיקה, בשכונת נחלת שבעה בבית רב מידות, עסק בחלפנות כספים ובמסחר רהיטים וכלי בית, היה בין מייסדי בית הכנסת "שערי חסד" של עולי בולגריה, בספרות המתארת ימים עברו בירושלים – סיפרו על הסוחר חזקיה טאג'יר שדווקא העלייה לתורה במקום זה הביאה לו הצלחה במסחרו. היה אחד היזמים והתורמים בהקמתו של בית החולים "משגב לדך" בעיר העתיקה. היה מוכר כאחד מסוחרי ירושלים, נבחר מספר פעמים לועד הספרדים והחכמים בעיר הבירה בשנים: 1892 , 1897, 1903,ומופיע כנבחר למועצת העיר – "מג'לש הבלאדיה" בירושלים בשנת 1898. לחזקיה שישה בנות ובנים: בכורה, שלמה, יעקב, שמואל, ניסים ומשה והרי הם לפניכם:
בית הכנסת בית שלמה
מאת: רפי כפיר
(על שמו של שלמה טאג'יר אחיו של סבינו שמואל טאג'יר בירושלים – ש.ת.)
השוק של מחנה יהודה ליד שכונת בית יעקב התבסס עם השנים והפך לעורק חיים ומרכז המסחר של מערב ירושלים, ובסביבתו המשיכו לקום שכונות חדשות של יהודים. מצפון לשכונת בית יעקב הוקמה בשנת תרמ"ט 1889 שכונה קטנה שנקראה "שערי צדק". השכונה נבנתה ביוזמתו של ר' יוסף ריבלין ובמימון קבוצת קבלנים שכללה את יוסף מיוחס, פנחס המבורגר, דוד פיינשטיין ומר סיטון, בית הכנסת נמצא בשונת שערי צדק ברחוב אלפנדרי מספר 11.
שלמה טאג'יר, שרכש מגרש בשכונת שערי צדק בשנת 1892 הקים בו בית כנסת, על פי נוסח יהודי בולגריה, בצמוד לבית המשפחה, הגבאי היה שלמה טאג'יר עד שנפטר בתאונה כאשר נפל מסולם בבית הכנסת עצמו. בני משפחתו ממשיכים להחזיק את המקום עד היום והם אלה שהעניקו לבית הכנסת את שמו – "בית שלמה". בשנת 1893 הוקמה במקום גם ישיבה בשם "נווה צדק" מכספו של שמואל פרחי שאף שלח ספרים עבורה מסופיה. ישיבה זו נסגרה בתחילת המאה ה – 20. בימות השבוע פועל כיום במקום כולל, שלא קשור לעדה הבולגרית, שגם מתפלל שם מנחה ובחורף גם ערבית, אבל בשבתות שוב חוזר בית הכנסת לאופיו השכונתי הקטן, אמנם לא בנוסח יהודי בולגריה, אלא בנוסח ספרדי – ירושלמי.
יעקב בן חזקיה טאג'יר
בית חזקיה טאג'יר בנחלת שבעה.
כשעלה חזקיה טאג'יר מבולגריה התיישב בירושלים בעיר העתיקה בבית שכור עם אשתו וילדיו, לא עבר זמן רב והוא בנה את ביתו החדש בשכונת נחלת שבעה בבית רב מידות בן שתי קומות עם חצר שהייתה בה באר מים פרטית, הבית ניצב כיום ברחוב המעלות מספר 11 בנחלת שבעה, אין למשפחה עדויות כתובות או מסמכים לגבי הבנייה או האיכלוס והדבר נובע מכך שבשנים אלה (1888-1900) איש במשפחות האחים בירושלים לא דאג לאסוף המסמכים.
