שמוליק תגר הוא תושב העיר אילת משנת 1959, מצלם משנת 1956 בעיקר בפורמט 6×6, משתמש במצלמות (לפי סדר כרונולוגי) : רוליפלקס F, האלסבלאד 500E , 501c, , דיגיטלי: קנון PRO1,Lumix ועוד, היה חבר החוג האילתי לצילום שפעל בין השנים 1970-1988 (עם מעבדה גדולה לפיתוח שחור לבן וצבע בפורמטים גדולים),חבר אגודת העיתונאים בת"א משנת 1969ועד היום, חבר לשעבר (באגודה שהתפרקה) אגודת הצלמים המקצועיים בישראל, מורה דרך, צייר, גרפיקאי, אוצר המוזיאון ההיסטורי של העיר אילת, יו"ר עמותת המרכז הבינלאומי לצפרות באילת, מזכיר עמותת הסביבה אילת מדבר וים, לשעבר יו"ר עמותת מנהלת התיירות הים האדום. ערך תערוכות אישיות רבות לצילום בארץ ובחו"ל, השתתף בעבודה משותפת בארגוני צילום בינלאומיים, למד בצעירותו קרמיקה ויציקות חימר, עסק בציור שמן ואקריליק, כיום עורך ספרי היסטוריה ישראליים ואילתיים ומקיים מחקרים היסטוריים של יפו-ת"א , הנגב ואילת.
כתיבה ועריכה
כתיבת ספרי היסטוריה על אילת ועל הגופים הפועלים בה, אינה חדשה לשמוליק תגר. אחרי שיצא לאור בניצוחו ובכתיבתו האלבום 'יובל לנמל אילת' בשנת 2016 והספר "65 שנים לאילת", פנה אל שמוליק תגר מנהל רשות שדות התעופה באילת, חנן מוסקוביץ' וביקש ממנו להכין אלבום היסטורי, על פי מיטב המסורת, גם לשדה התעופה של אילת. שמוליק נרתם למשימה ובימים אלה ממש, רואה אור הספר 'נמל תעופה אילת', שנכתב גם הוא על ידי תגר. הספר הוא מסמך היסטורי מרתק, המתעד את תולדות שדה התעופה באילת מיום בו נולד הרעיון להקימו במוחו של דוד בן גוריון בשנת 1935, והפעלתו בשנת 1950, "אני מאמין ששום דבר לא ייעשה, לא יתפתח ולא יקרה, אם לא נלמד ונדע את ההיסטוריה של המקום בו אנו חיים", לאחר מכן לבקשת תושבי מושבת נחלת יהודה וראש עיריית ראשון לציון כתב וערך תגר אלבום לקראת חגיגות המאה של המושבה הרביעית בארץ – נחלת יהודה, במשך השנים כתב שמוליק גם שלושה ספרים: על תל אביב ועל חלקם של בני משפחת תגר, שנמנו על האבות המייסדים של העיר הגדולה וחלקם בהתפתחותה של העיר והם נקראים- "חותם תגר". (מתוך ערב ערב באילת, א.דקל 2017).
תערוכות וצילומים:
