קרן תגר
קרן היא בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל. עובדת עם עיתונים, הוצאות ספרים ובעיקר עם עצמה. שתי התשוקות העיקריות בחייה הן ציור וקריאה, כך שהגילוי שהדבר הזה, "איור", קיים – היה אושר גדול. לאחרונה תגר, יוצרת עצמאית, מאיירת ספרים ובלוגרית שמפרסמת יומן מצוייר מזה שלוש שנים בצורת בלוג שמתעדכן כל יום. אוהבת לצייר צמחים, חתולים, בגדים זרוקים על הרצפה ואנשים שמשהו עובר עליהם. גרה בעיר האהובה עליה, תל אביב, עם האיש שלה ושני חתולים.
המאיירת המולטי־מוכשרת קרן תגר מאיירת למגוון רחב של מדיה: עיתונות: בין השאר לעיתון הארץ, מגזין אנטייטלד, עכבר העיר, העין השביעית ומגזין האופנה האמריקאי – NYLON , איור ספרים בין השאר לעם־עובד ולקיבוץ המאוחד, וגם לבלוג שלה כמעט מדי יום. בין הבמות המכובדות נמצאת גם אאא, עבורו קרן איירה את אחד ממשפטי הידעת? שהוצגו בתערוכת "ראש השור". טיפוגרפיה לוקחת חלק גדול בעבודות של קרן כ-85 פוסטים מתוך הבלוג שלה הן עבודות טיפוגרפיות. קרן היא בתם של דוד ועדנה תגר (נכדה לדוד ברוך) נשואה למאייר אולג מילשטיין.
ראיון קצר עם קרן:
למדת לצייר כשהיית קטנה או שזה בא לך לגמרי טבעי?
בתור ילדה לא הלכתי לחוגי ציור וכאלה, אבל אצלנו בבית זה היה מאד ברור שמציירים, כולם כמעט עושים את זה. אתה מכיר את הציירת ציונה תג'ר? היא היתה דודה של אבא שלי. היא היתה אשה מיוחדת מאד, עצמאית ונון־קונפורמיסטית. השראה בשבילי. ציונה למדה במחזור הראשון של בצלאל ואני במחזור המאה – צרוף מקרים משעשע. היא נפטרה בשנות השמונים ואני עוד זכיתי להכיר אותה קצת ולבקר אותה בבית/סטודיו בצפת. גם אבא שלי רושם ומצייר ממש טוב, אבל הוא לא עשה מזה קריירה.
אני מת על הטיפוגרפיה שלך…
תודה תודה. אני ממש שמחה שהצלחתי למצוא דרך לבטא את האהבה שלי לטיפוגרפיה, למרות שאני מאיירת ולא מעצבת גרפית. בזמן הלימודים, נגיד, לא היתה אופציה כזאת. למדתי קורסים בטיפוגרפיה במסגרת לימודי תקשורת חזותית ומאד אהבתי את זה, אבל הכשרון שלי הוא בדימויים ולא בעיצוב ולא דיברו שם על אפשרות של פוטנים מאויירים. היום זה כבר מאד נפוץ לאייר טיפוגרפיה, אבל כשהתחלתי את הלימודים לפני עשר שנים כל הטיפוגרפיה היתה על המחשב והמורים ברובם עדיין התלהבו מזה שהם לא צריכים לצייר את האותיות, לרווח ידנית וכו'.
