סיגל תגר

סיגל מספרת על המשפחה…

נבחרתי לספר את הסיפור שלנו, החלק שלנו ממשפחת טג'ר/תגר בספר המופלא הזה שמזכיר לכולנו מאיפה באנו, מי אנחנו, ושאנחנו משפחה אחת גדולה, אומנם לפעמים רחוקים גיאוגרפית אבל תמיד עם היסטוריה משותפת ומאחדת.

לצערי אין לי הרבה זיכרונות מסבא אשר וסבתא יעל, נשארו לי כמה תמונות ספורות וגם הם קצרות מדי.

כל אדם באשר הוא מורכב מאנרגיות,אופי,דפוסי התנהגות,קול,תנועות,ומראה שמייחדים אותו מכל אדם אחר וממלאים אותו בתרכובת שהופכת אותו לאדם מיוחד ושונה מכולם. לא סתם נאמר "אדם ומלואו" לכל אחד היסטוריה,חוויות,וסיפורים שהם רק שלו…

על מי שהם היו קצת קשה לי לספר למרות שאני יודעת שהם היו מיוחדים. על מה שהם עשו או לפחות חלק מההיסטוריה שלהם אני אנסה לפרט כדי שהם אף פעם לא ישכחו וגם לאחרים יתאפשר להיות גאים בהם..

סבא אשר וסבתא יעל בנו את ביתם במושב אביחייל. את סבתא יעל הכיר סבא שכבר היה גרוש+2 (סמי+אילה). סבא הגיע למושב אביחייל מהנוטרים ומההגנה, בזמנים ההם למשתחררים מצה"ל ניתנה אפשרות לרכוש מגרש במושב. סבא עבד בתור מפקח חוץ במס-הכנסה. במושב הם בנו לול ונטעו פרדס (שעד היום אנחנו נהנים מפרותיו), סבתא יעל עלתה מפולין מסובלקי, והבחורה המפונקת והאריסטוקרטית הפכה די מהר למושבניקית בנשמה ואפילו זכתה בתואר קוטפת התפוזים הזריזה ביותר בגוש תל-מונד. כל פעם שהיו נוסעים לתל-אביב לבקר את שושנה וחזקי היו באים על "שלל" הכולל ביצים ופרי.

ועכשיו קצת עלינו..

אבא כמעט נולד במושב, הם הגיעו שהוא כבר היה בן שנה וחצי,את ילדותו ונעוריו העביר במושב.

אחרי הצבא התחיל לעבוד על משאיות כבדות והשתתף בסלילת כביש-החוף,גהה,נצרת-עילית (איזה גאווה!). הוא למד לימודי חוץ בטכניון והיה בין הבוגרים של המחזור הראשון של צילום טכני מתקדם. בהמשך לטיול בחו"ל שעשה הוא נשאר בלוס-אנג'לס ללמוד טלוויזיה וכשסיים חזר לארץ.

מכיוון שעבודה בטלוויזיה היה קשה באותה עת למצוא בארץ ,הוא עבד בשארם-א-שייח כאחראי סולל בונה של מרחב שלמה ועזב כאשר משרת עוזר במאי התפנתה בטלוויזיה החינוכית ושם הוא עובד עד היום,ב"רקורקד"-תוכניות טבע,חשמל,היסטוריה,זהו-זה וכמובן ערב חדש שם הוא במאי הבית.

את אמא פניה הוא פגש אצל חברים משותפים, ככה יצא שאחרי שלוש שנים בחו"ל דווקא בארץ הוא מצא קנדית (ודי היה קשה למצוא אותן אז..) אמא באה לארץ בעקבות השמש העולה ונשארה.

אמא בוגרת תואר ראשון מאוניברסיטת קונקורדיה שבמונטריאול בפסיכולוגיה, ובת למינה ומו (ז"ל) אספלר-ניצולת שואה יפיפייה ובן למשפחת רבנים מפורסמת, אשר נפגשו במחנה בגרמניה כאשר סבא היה קצין קנדי שהוצב במחנה מטעם אונר"א והתאהב בסבתא שהגיעה למחנה כניצולה. הם התחתנו שם ועברו לקנדה.

אנחנו שלישיית אחיות אני סיגל בת 27 עובדת במשאבי-אנוש, מאיה בת 25 סטודנטית למשפטים בירושלים ומצטיינת דיקן גאונה (חחמממססההה), ושרון בת 21 אופי של ג'ינג'ית (למרות שלא טבעי) גיבורה גדולה וילדה יפה.

אנחנו גרים במושב מקסים-מושב אביחיל, שבעיני הוא המקום הכי קסום בארץ.

נעים להכיר ותמיד טוב לדעת שיש משפחה, ובמקרה של החמולה שלנו אין ספק שהיא באמת מיוחדת.

סיגל (שנת 2005)